"החיים הם מה שקורה בזמן שאת מסבירה לנוסע איך לפתוח את דלת השירותים."
כל הסיפורים
הי!
אני עדי, בת חמישים פלוס, נעה חזק על הספקטרום של גיל המעבר.
לאחרונה הסתבר לי שהחיים המעניינים שלי קרו בשנות התשעים, כשהייתי דיילת אוויר אי שם בשנות התשעים.
אז, להיות דיילת היה כמו להחזיק כרטיס לעולם.
נסענו כדי לגלות, כדי לחיות. לא כדי להוכיח.
התעוררנו בערים זרות שלא הכרנו,, אף אחד לא עשה רום-טור לחדר מלון, לא חיפשנו את הקפה הכי פוטוגני בפריז, לא אכלנו רק מה שראינו באינסטגרם, ובטח לא עשינו unboxing לליפסטיק של דולר מ-Duane Reade.
לא ביימנו כל רגע חיים לרגע תוכן אסתטי. פשוט הגענו למקום וקיווינו שלא נמות מרעב או מסקס גרוע. עשינו דברים שהיום היו הופכים אותנו לוויראליות — אבל אז פשוט נשארו בינינו לבין עצמנו.
אז אם גם את זוכרת תקופה שבה "link in bio" היה נשמע כמו מחלת עור, תקופה שבה אם שכחנו את הנוקיה עם הלחצנים בבית, החיים קרו בכל זאת ואף אחד לא מת… ברוכה הבאה! (יכולה להזמין גם את הבנות).
פה אין קודי- קופון שעובדים, אין המלצות על "10 המקומות הכי טובים ב...", ואין שיתופי פעולה ממומנים עם הסרת שיער בלייזר (בינתיים?).
יש רק סיפורים מהתקופה של לפני ספירת האלגוריתם, מהעשור הכי מגניב שהיה אי פעם.
עדי הראל — לשעבר דיילת. עכשיו בעלת בלוג גאה. תמיד נערת ניינטיז.
הצטרפי למועדון 30,000 רגל
רוצה לקבל עדכון כשפרק חדש עולה לאוויר? השאירי מייל ואני אדאג שתהיי הראשונה לדעת (מבטיחה לא לשלוח ספאם, רק סיפורים ועלילות , בימים ובלילות).